מבוא לפילוסופיה פרקטית-פרק 2-כיצד ולמה(פרסום2) 

יולי 2008
מבוא לפילוסופיה פרקטית פרק 2 - כיצד ולמה - פרסום 2 מתוך 2


במה שונה הפילוסופיה הפרקטית - וכיצד אופן ההגשה הוא הגורם העיקרי ליכולת ההשפעה על התרבות?

כפי שכבר נאמר בפרק הקודם הפילוסופיה הפרקטית אין בה כדי לתת תשובות חותכות לכל שאלות הקיום,הפילוסופיה הפרקטית מכירה בתהום הספקנות ובאין סוף השאלות חסרי התשובות החד משמעיות:
" ' הפילוסופיה האובייקטיבית ' מתמוססת אל מול תהום הספקנות, חיינו הסובייקטיביים הם כיום כל עולמו של הפרט. מה שמותיר כל אחד מאתנו עם פילוסופיה סובייקטיבית אשר נכונה לו. "
שונה בכך שאינה מציגה לקורא 'תשובות' ואינה מתעסקת עם שאלות ברומו של עולם , הפילוסופיה הפרקטית מעניקה את כבד המשקל ללוגיקה הפרטית של האדם.
מעודדת את הפרט לנתח בעצמו את היבטי חייו , הפילוסופיה הפרקטית שמה את הדגש על ניתוח לוגי פרטי של האדם מתוך אופיו ולהגיע למסקנות ותובנות בעצמו.
הפילוסופיה הפרקטית מציגה תובנות אשר נהירות לאדם בכל מקרה, אינה מתיימרת לתת תשובות לשאלות חסרי תשובות אלא דוחפת את הפרט להשיג את תובנות חייו הפרטיות בעצמו.
בכך מבדילה עצמה הפילוסופיה הפרקטית מהמטיף אשר קורא לאדם להחזיק באמיתות שהוא (המטיף) הגה. הקריאה היחידה מצד הכותב היא לתת דגש על ניתוח לוגי עצמאי ע"י הפרט עצמו, משם בכוחות עצמו הסובייקט ישיג את כל התבונות אותן יצטרך בחייו. חשיפה לטריגרים (בחשיבה) חיצוניים מצד הפרט היא בלתי נמנעת והיא מספיקה כדי לפתח את התודעה והפילוסופיה הפרטית ואין צורך ב'ספק תשובות' .

אופן כתיבת והצגת הפילוסופיה הפרקטית משמעותית מאד ליכולת התיזה להיות גורם תרבותי משפיע.
ראוי לציין כבר עכשיו (ואולי אף מיותר נוכח הדברים הנאמרים לעיל) כי אין הכותב מחפש לכתוב את הרב-מכר הבא כפי שאין הוא מחפש תהילת עולם, בשל כך לא בחרתי גם בכתיבה להמון.
מה גם שבבואי להציג מושג 'חדש' כמו פילוסופיה פרקטית עליי לעצבו מתוך הפילוסופיה עצמה, כתיבה פילוסופית מטבעה אינה פונה להמון.
הטריגר סביב נושא הפילוסופיה הפרקטית נבע לאור התמונה התרבותית העגומה שצירתי לעיל, למראה היסחפות תרבותית אחר הגיונות פילוסופיים חסרי תוקף ממשי ולמראה נהירה תרבותית אל עבר 'תשובת' הדת או חצרו של הגורו. תמונה עגומה זו הולידה במחשבתי את הגשר בין הפילוסופיה האובייקטיבית לבין הפילוסופיה הסובייקטיבית , בין מה שנכון מבחנה אוביקטיבית בעולם ובין מה שחווה האינדוידואל ותפיסת חייו אשר נכונה לו.
אלך צעד נוסף ואגיד כי לאור הפיכת העולם לכפר גלובלי קטן ולאור המדע הפורץ גבולות נותר האדם כיצור קטן החי בעולמו הפרטי. לא יהיה זה קשה לזהות את המאפיינים האינדיודואליסטים של תרבותנו.
מתוך כך ומתוך התמונה שהצטיירה לנגד עניי נולד הרצון להעצים את חווית הסובייקט ולייעל אותה ובכך להשפיע על התרבות עצמה.



בתחילה נראתה הדרך היחידה לעשות זאת ולא להיתפס כמטיף הייתה ע"י כתיבת מאמרים שונים המנתחים את היבטי חייו של הכותב עצמו ומובילים למסקנות לוגיות אשר נכונות אך לו. מאמרים אלו אין בהם כדי להטיף לקורא להתנהג בצורה מסוימת הכותב מטיף בעיקר לעצמו. ללא ספק חלק מהתובנות המוצגות ב 'אוסף מאמרים' הן תובנות אשר יש בהן להועיל גם לכלל האדם, אך אין הכותב מתיימר לרגע להכריז כי זו הדרך הנכונה לכולם. מטרת אוסף המאמרים היא הצגת השימוש בניתוח לוגי, בעצם הכותב מציג לקורא פיסקה אחר פיסקה כיצד השימוש בלוגיקה מוביל למסקנות נכונות ויעילות לחייו. הכותב מדגים את השימוש בפילוסופיה פרקטית בחייו ומנסה לגרות במוחו של הקורא את טריגר הניתוח הלוגי ו'לאמן' בעצם את הקורא בלוגיקה פשוטה.

אבל צורת כתיבה זו אין בה כדי לעמוד על הרעיון מאחרי הפילוסופיה הפרקטית ואין בה משהו אשר מנסה למשוך קוראים, ובשל כך אין בה כדי להיות מעצב תרבות.
כאן נכנסת המיסה הזו ," לוגיקה פרטית - פילוסופיה פרקטית " . הצגת המושג פילוסופיה פרקטית , הצגת הצורך וההכרח בו בחיי הפרט בצורת מחקר פילוסופי קוהרנטי אשר מטרתו היא לקבל את תוקף פילוסופי בעולם המדעי ובעולם האקדמי הכרחית ליכולתו להשפיע על התרבות.
בשונה מסוחפי קהל אשר מהווים השפעה תרבותית (אשר בעניי אינה 'חיובית') , תפיסת המדע והמחקר האקדמי כמעצב תרבות בריא אשר תורם להתפתחות המין האנושי והתפתחות תפיסתו את הקיום היא תפיסה אשר רובנו מחזיקים בה.
למשל : כיום מלמדים בכתה א' ואף לפני את הרעיון 'אין יש מאין' ,הקונספט הפילוסופי מאחרי הרעיון של 'אין יש מאין' הוא מאפיין תרבותי שכבר מזה דורות רבים מושרש בנו כבר מגיל צעיר. הרעיון מאחרי המושג הזה נבע מתוך מחקר פילוסופי מעמיק ואקדמי משהו, ורק לאחר שקיבל את תוקפו הפילוסופי והמדעי בעולם האקדמי יכלה התרבות לאמץ אותו אל חיקה. כנ"ל גם לגבי רעיון צורת פני כדור הארץ , ההוכחה הפילוסופית והמדעית כי כדור הארץ עגול היא שעיצבה את תרבותנו הנוכחית.
(אגב, עבודת המחקר סביב "אנתרופולוגיה של חקר המפץ הגדול" נוגעת באי השפעת התיאוריה על התרבות).
מכל מקום, נוכח דוגמאות אלו ועוד רבות ניתן לראות בירור כי הדרך להשפיע על תרבות בצורה 'בריאה' היא מתוך המחקר המדעי. הצגת המושג פילוסופיה פרקטית כמושג פילוסופי בר קיימא היא הדרך היעילה להביאו ליכולת לגעת בתרבות. הכנסת נושא כמעין זה לתכנית הלימודים אפשרית רק מתוך מתן גושפנקא מהעולם האקדמי.
אני נוהג להגיד כי: " כפי שאין אני מצפה לפרסום או תהילה , אין אני מצפה לקבלת אישור לדברי עוד בחיי. אם בעוד דור או שניים ילמדו בכיתה א'/ב' נושא כמו 'לוגיקה', אני את מטרתי השגתי "

אם כן, הוגדר אופייה של עבודת המחקר הזו. השלב הבא יהיה להתייחס לנקודות אשר הועלו בפרק הראשון של המבוא ( "לוגיקה - קווי מתאר - מבוא לפילוסופיה פרקטית" ) , ולנסות לתת להן את תוקפן הלוגי. כמו כן לאורך כל הדרך יהיה חיפוש מתמיד אחר סתירות וספקות הנובעות מדברי, הן סתירות פנימיות והן סתירות מול דברי קודמי. זו תהיה הדרך לבסס את המחקר הפילוסופי-מדעי סביב הנושא, להציגו מתוך חשיבותו הפרקטית ולרפד אותו ע"י התייחסות לכל ספק או סתירה אפשרית.